שאלות ותשובות

אירית שלום,

קראתי את המאמר "חזרה אל האחד – בחירה בין פחד לאהבה ויצירת מציאות".

אני רוצה לדעת עוד על שני הקטבים- הפחד מול האהבה. לכל אחד מאיתנו יש בחירה ורצון חופשי אך מה אם הרצונות הללו מתנגשים? ובפרט, האיש שלי פועל לפי פחד ואני פועלת לפי אהבה… יש בנינו חיבור שמיימי ללא כל ספק. אבל אין לי בחירה חופשית מול רצונו שלו.

תשובה:

מה שאני מבינה הוא שאת מציגה מצב שבו את רואה את העולם ופועלת מתוך גישה של אהבה והאיש שלך רואה את העולם מתוך גישה של פחד והישרדות.
האתגר הזה, של חיים משותפים בן שני אנשים בעלי צורת חשיבה שונה, אינו מאפשר בדרך כלל לנוח על זרי הדפנה כי מטבע הדברים חשיבה שונה יוצרת חיכוכים, ויכוחים ואף בחירות שונות. וזה טבעי.
להיות במערכת זוגית כזו, זוהי בחירה מעניינת ומאתגרת (גם אם זה לא מודע או קרמתי) ולדעתי גם די שכיחה. זה מכריח אתכם להתמודד כל הזמן עם תפיסת העולם המנוגדת של השני, עם דרך החשיבה שלו, ולבדוק כל הזמן מה מתאים לי או לא מתאים לי – כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן…
כדאי לזכור, שכל אדם הוא אוטונומי ויכול לעשות את הבחירות שלו ואי-אפשר לכפות דרך חיים או דרך מחשבה על מישהו אחר.
בהקשר הזה, השיעור שלכם הוא בעניין "קבלה של האחר", קבלה של דרך חשיבה אחרת ואפילו הפוכה משלי, היכולת להתגמש ולהכיל רעיונות אחרים גם אם אינני מסכים/ה אתם.
רק כאשר יש "קבלה" יכולה להיות גם השפעה הדדית והתקרבות בדרך המחשבה.
אני מקווה שתמשיכי לפעול מתוך אהבה ומתוך אור, נתינה ושפע ולא תסחפי למקום של פחד, הישרדות, חסר ומאבק. ועם הזמן, תסחפי גם אותו לתוך תפיסת העולם שרואה את העולם כמקום טוב, בטוח ומאפשר חיים בשלום ושלווה ולא של הישרדות ומאבק.

שמעתי לאחרונה על המושג שנקרא 'מאוכזבי הסוד'. אנשים שמאוד האמינו במסר של הסוד שאומר שאנו יוצרים את המציאות שלנו וניסו את הטכניקות שלימדו בסוד, ועדיין במציאות הדברים לא קרו כמו שרצו.
לסרט ולספר הסוד היה תפקיד גדול מאוד בשינוי התודעה הקולקטיבית ובהעלאת המודעות לכך שהמציאות איננה דבר שנכפה עלינו מבחוץ, שאנחנו איננו קורבנות של המצב (השלטון, הכלכלה, החברה וכו'), אלא שאנחנו אלה היוצרים את המציאות באמצעות החוק הפיזיקלי של השוואת תדרים "דומה מושך דומה". לפיכך מה שבפנים הוא מה שבחוץ והמציאות היא רק שיקוף שלנו עצמנו.

אינני רוצה להיכנס כאן לפירוט רב של הסוד. מה שלדעתי גרם לאכזבה גדולה מהסוד זוהי העובדה שישנו מרכיב חסר בנוסחה של הסוד. ישנו 'סוד מאחורי הסוד' שלרוב לא מדברים עליו.

1. לא מספיק לרצות משהו מאוד, לדמיין אותו, לעשות לוח חזון, ולהתכוון למטרה. יש בתוכנו כוחות מנוגדים ואמונות מגבילות לא-מודעות שחוסמות את מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים באופן מודע. לכן, עלינו לחקור את האמונות המגבילות שלנו שליעתים קרובות ביותר הכוח שלהן למנוע מאיתנו את הדבר שאנו חושבים שאנו רוצים חזק יותר.
2. מרכיב חשוב ביותר בנוסחה של הגשמת מציאות הוא האמונה השלמה שהדברים שאנו רוצים אכן יקרו. משהו פנימי שיודע שהדברים יקרו. לפעמים אנחנו עושים את התהליך של ההתכוונות ועדיין יש בתוכנו קול שלא בטוח שזה באמת מה שיקרה. והקול הזה הוא כוח גדול שמונע הגשמה.
3. חשוב ביותר להיכנס לתהליך ללא ציפיות לתוצאה מסוימת. אחרי שעושים את תהליך ההתכוונות ונטרול חסמים, יש לשחרר כל צפייה, לא להתעסק עם זה יותר, לא לחזור שוב ושוב על התהליך, פשוט לדעת שהבקשה נשלחה ותוצאה תגיע, ללא היקבעות על תוצאה מסוימת.
4. בסדנא "המפתח – הקוד להשגת תוצאות 'יוצאות מן הכלל"  אני מציעה את הנוסחה המלאה להגשמת מציאות, כולל המרכיב הנוסף והקריטי שאני קוראת לו "האלמנט ה11" או החוש השישי, להצלחה יוצאת מן הכלל.

ההגדרה של תקרת הזכוכית מתוך ויקיפדה:

"תקרת הזכוכית" היא דימוי המשמש לתיאור "מחסום בלתי נראה, ובכל זאת בלתי שביר שעוצר מיעוטים ונשים מעלייה לשלבים העליונים של הסולם החברתי, ללא קשר לכישורים או ההישגים שלהם. במקור, וגם עדיין היום, תקרת הזכוכית היא מטפורה שמשתמשים בה בהתייחסות לחסמים בקריירות של נשים לקידום לדרגים גבוהים.

כשאני מתייחסת לתקרת הזכוכית, אני מתייחסת לתקרת זכוכית אישית, הן לנשים והן לגברים, הנובעת מהגדרות וכללים אישיים פנימיים, שאנו מאמינים שהם אמת, ואשר איננו מודעים להם (ולכן אינם נראים), ומהווים חסמים בתחומי החיים השונים.

הגדרות אלו הם חוקים חברתיים, נורמות התנהגות, תפיסה אישית של עצמנו ושל עצמנו ביחס לעולם, אשר הועברו אלינו מן ההורים, מערכת החינוך, המדיה, הדת, התרבות הן באופן ישיר והן באופן טלפתי ואנו מאמינים שהם אמת.

דוגמאות:

"הבל היופי ושקר החן, ילדה ישרה תמיד תמצא חן".

"כבודה של בת-מלך פנימה".

"אם את/ה טוב/ה ייראו את זה. לא יפה להתפאר".

הערך של צניעות וענווה ככוח מדכא יציאה החוצה אל העולם.

הפחד להאפיל על מישהו אחר. להימנע מלגרום למישהו אחר אי-נוחות תוך ויתור על עצמך.

הרצון לא לעורר התנגדות וביקורת – הפחד שידחו אותו או לא יאהבו אותי.

הפחד להישאר לבד – אם אתקדם יותר מידי.

"הכסף משחית".